Leipzig, Universitätsbibliothek, Vollers 1120 / 08 Kauf Num

Personendaten

Verkäufer:in

↳ Name

Ṭabya ban Ṣidqa ban ʿĀbəd Šēma Familie Dēnofta*
טביה בן צדקה בן עבד יהוה

Verkäufer:in

↳ Name

Yāqob ban Ab Isda ban Ṣidqa Familie Dēnofta*
יעקב בן אב חסדה בן צדקה

Käufer:in

↳ Name

ʿĀbəd Šēma ban Yē'ṣāq Familie Figma
עבד יהוה בן יצחק

Schreiber:in Zeuge/Zeugin

↳ Name

ʿAzzi ban Ītāmar ban ʿĀbədel ban ʿAzzi ban ʿAmram Priester
עזי בן איתמר בן עבדאל בן עזי בן עמרם

Inhalt

Datierung

Ramaḍān 902 H. ≈ Mai/Juni 1497

Text original

אתעתקת זאת התורה הקדושה מן ממלכת סה<בה> [וס<מוך> ק]ה<לה> וא<רכון> קה<לה> וע<שה>
טב<התה> טביה בן סה<בה> וס<מוך> קה<לה> וא<רכון> קה<לה> צדקה ומן ממלכת סמ<וך> קה<לה> וא<רכונה> יעקב
בן אחיו דמבני דנופתה אל ממלכת סה<בה> וס<מוך> קה<לה> וא<רכון> קה<לה> וע<שה> טב<התה> עבד
יהוה בן סה<בה> וס<מוך> קה<לה> ואר<כונה> יצחק דמבני פיג[מ]ה וכהלון מן שכוני
דמשק וקנין יתה באחד ושלשים דנר זהב מצריה בשקל זבנה וזה
בחדש רמצון שנת שנים ותשע מאות לממלכת בני ישמעאל ואסיד
על טביה ויעקב שני סהדים {גוים} במצטלב הן אח[??] טביה השנים ובן
אחיו אב חסדה הגוי ואחותו השנים מכרו חלקם לטביה וטביה
ובן אחיו יעקב מכרו התורה תמימה לעבד יהוה הזוכיר ולא אשתיר
לאחד מנון בה מהום ולא לא[ח]ד מן סדר משפחתון וצדקו כהלון על
זה הממכר וטביה הזו<כיר> אערב הדרך ואחרה יהוה ישימה מברך עליו
וילמד בה בנים ובני בנים אמן ואתק[שט] בעניני זה הקנין ואני עזי
בן איתמר בן עבדאל בן עמרם בן עזי בן עמרם רצון יה<וה> וסלח<יו> עלי אמן

Text übersetzt

Diese heilige Tora ging über aus dem Eigentum des Alten, [der Stütze der Gemeinde], des Anführers der Gemeinde, des Wohltäters
Ṭabya, Sohn des Alten, der Stütze der Gemeinde, des Anführers der Gemeinde Ṣidqa und aus dem Eigentum der Stütze der Gemeinde, des Anführers Yāqob,
Sohn seines Bruders, aus der Familie Dēnofta* in das Eigentum des Alten, der Stütze der Gemeinde, des Anführers der Gemeinde, des Wohltäters ʿĀbəd
Šēma, Sohn des Alten, der Stütze der Gemeinde, des Anführers Yē'ṣāq aus der Familie [Figma]. Sie alle (gehören) zu den Einwohnern
von Damaskus. Sie kaufen sie für 31 ägyptische Golddinar in derzeitigen Schekel. Dies
(geschieht) im Monat Ramaḍān des Jahres 902 der Herrschaft der Ismaeliten. Und es zeugte(n)
für Ṭabya und Yāqob zwei christliche Zeugen bei dem Gekreuzigten, daß die beiden [Schwestern] des Ṭabya und der Sohn
seines Bruders Ab Isda, der Christ, und seine beiden Schwestern ihren Anteil an Ṭabya verkauften, und Ṭabya
und der Sohn seines Bruders, Yāqob, verkauften die vollständige Tora an den erwähnten ʿĀbəd Šēma und
keinem von ihnen verblieb an ihr etwas (auch) keinem aus der Reihe ihrer Familien. Sie alle sahen diesen Verkauf als rechtmäßig an,
und der erwähnte Ṭabya ???. Möge YHWH Segnung auf ihn legen
und er in ihr Kinder und Kindeskinder unterweisen. Amen. Und dieser Kauf wurde vor meinen Augen beglaubigt, ich bin ʿAzzi
ban Ītāmar ban ʿĀbəd El ban ʿAmram ban ʿAzzi ban ʿAmram. Das Wohlwollen von YHWH und seine Vergebung (ruhe) auf mir. Amen.

Sprache

Samaritanisch

Skript

Samaritanisches Hebräisch

Link zur Handschrift

[DE-UBL] Vollers 1120: Samaritanischer Pentateuch

Link zur Abbildung

https://web.nli.org.il/sites/NLI/English/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990043792470205171-1#|FL56865267

Bemerkung

{גוי?} – Im biblischen Hebräisch bezeichnet das Wort גוי eine Nation bzw. ein Volk, insbesondere ein anderes als das israelitische. Der Gebrauch des Wortes für ein zu einem fremden Volk gehörigen Individuum ist im jüdischen Kontext erst in der rabbinischen Literatur belegt. Für das samaritanische Umfeld findet sich ein Beleg für eine solche Konnotation aus der Neuzeit in Zusätzen zum Kitāb at-Tārikh von 1834, wo es für Muslime verwendet wird; s. HASEEB SHEHADEH, “The Arabic of the Samaritans and its Importance”, in: New Samaritan Studies of the Société d'Études Samaritaines, Vol. III and IV: Essays in Honour of G. D. Sixdenier, Sydney: Mandelbaum Publishing, University of Sydney, 1995, S. 561. Hier macht die Verbindung mit dem Objekt, bei dem geschworen wird – מצטלב, „Gekreuzigter“ –, daß es sich bei den Zeugen um Christen (bzw. zum Christentum Konvertierte) gehandelt haben muß.

מהום – „etwas“. Phonetische Schreibweise für מאום.

וטביה הזו<כיר> אערב הדרך ואחרה – „und der erwähnte Ṭabya ???“. Vgl. die parallele Formulierung im Kaufvertrag nach Genesis, Zeile 8: ועבד יה<וה> הזכור אערב לבעלה הדרך ואחרה. Die Bedeutung konnte bisher nicht geklärt werden.