East Lansing, MSUL, CW 2484 / 08 Kolophon Rekonstruktion

Personendaten

Schreiber:in Auftraggeber:in

↳ Name

Zēbūlan ban Yē'ṣāq ban Yūsəf ban Abī Sikkuwwa ban ʿĀbəd Ᾱnūna ban Yāqob ban Ab Sikkuwwa ban Ab'rām ban Yišmāʾəl ban Ab'rām ban Yūsəf ban Yāqob ban ʿĀbəd Ēla Familie Dēnofta*
זבולן בן יצחק בן יוסף בן אבי סכוה בן עבד חנונה בן יעקב בן אב סכוה בן אברהם בן ישמעאל בן אברהם בן יוסף בן יעקב בן עבד אלה

Auftraggeber:in

↳ Name

Yūsəf ban Yē'ṣāq ban Yūsəf ban Ab Sikkuwwa ban ʿĀbəd Ᾱnūna Familie Dēnofta*
יוסף בן יצחק בן יוסף בן אב סככוה בן עבד חנונה

Sonstige:r Akteur:in

↳ Name

Ab Sikkuwwa ban Šalma ban Ab Sikkuwwa ban ʿĀbəd Ᾱnūna Familie Dēnofta* (geb. 1260 H. ≈ 1844)
אב סכוה בן שלמה בן אב סכוה בן עבד חנונה

Sonstige:r Akteur:in

↳ Name

Ifrəm ban Šalma ban Ab Sikkuwwa ban ʿĀbəd Ᾱnūna Familie Dēnofta* (1264 H. ≈ 1847/48 - 1322 H. ≈ 1904/05)
אפרים בן שלמה בן אב סכוה בן עבד חנונה

Inhalt

Datierung

6. Raǧab 1303 H. ≈ Freitag, 10. April 1886

Text original

בשם יהוה סעודה
מלא החסרון מן זה התורה הקדושה ועמר אתה סגי
החטאות והפשעות הצריך לרתות יהוה ורחמותו
ודרוש מן טב צדקתו סליחות חטאותו ותחת טל בחורי
האחרית יביא אתו ובעפר הרגריזים ישם קברותו
וביום דינה רבה ישים לו שלום במחשבותו זבולן בן
יצחק בן יוסף בן אב סככוה בן עבד חנונה בן יעקב
בן אב סכוה בן אברהם בן ישמעאל בן אברהם בן יוסף
בן יעקב בן עבד אלה דמבני דנפתה יסלח לו יהוה מרה
דיכלתה בעמל השלשה שכוני מערתה ובעמל הצדיק
יוסף פתור חלמותה ובעמל אדונן משה {ו}ש\?נ\{לי}חותה
ואחיו אהרן וכהנתה אמן אמן והוה הכלול
בלילת החמשי ו מן חדש רגב והו שנים עשר חתמת
השנה שנת ג {ו}ק ואלף לממלכת בני ישמעאל +١٣٠٣+ היא
שלשת אלפים וחמש מאות ושלשה ועשרים +٣٥٢٣+ למושב בני
ישראל ארץ הקדושה אודה את יהוה וזה התורה
על שמי ושם אדוני ומצנפת ראשי וארכוני אחי
יוסף המתוקר יהוה ישם לו הרחמות והטובות יתר
והיא מן כליל חלקנו אשר לקחנו מן המכתבים
המורשה לנו מן סהב{י}נאנו המתקדם זכרונם מבתר
הגורל אשר עשינו אתו אנחנו ובני דדינו המתו+קרيم+
והם סהבה טבה וארכונה אב סכוה ואחיו סהבה
טבה הזקן אפרים בני האיש המתוקר סהבה טבה
ויקירה וארכונה וקראה וצלאה וחשובה וכתו<בה>
ועשה טבהתה הנסלח לו שלמה בן סהבי הזקן
אב סכוה בן עבד חנונה המתקדם זכרונם רחמות
יהוה תסף עליהם אמן אמן ואתעשה
זה ביומי מן הוא צור עלינו וארכון לנו ומלוך
נפשותינו ומצנפת ראשינו אבי המתוקר בעל
הטובות יצחק דאתקדמת זכרונותו אלה ישמר
לן חיותו וישם לו רחמותו ובטוב יחת{י}ם לו
ובאחרית בגן עדן תהי שכינותו אמן אמן אמן

ושלום יהוה על הנבי הצדיק התמ<ים> הטהור
הנאמן משה ברה דעמרם איש האלהים

Text übersetzt

Im Namen YHWHs, des Helfers.
Es füllte das in dieser Heiligen Tora Fehlende und reparierte sie der (Mann) voll
der Sünden und Frevel, der der Barmherzigkeit YHWHs und seines Erbarmens bedarf,
und von der Güte seiner Gerechtigkeit um Vergebung seiner Sünden bittet und (darum, daß) er ihn unter den Schutz der
für die kommende Welt Erwählten bringen und sein Grab im Staub des Berges Garizim einrichten
und ihm am Tag des Großen Gerichts Friede in seine Gedanken legen möge, Zēbūlan ban
Yē'ṣāq ban Yūsəf ban Ab Sikkuwwa ban ʿĀbəd Ᾱnūna ban Yāqob
ban Ab Sikkuwwa ban Ab'rām ban Yišmāʾəl ban Ab'rām ban Yūsəf
ban Yāqob ban ʿĀbəd Ēla aus der Familie Dēnofta*, möge YHWH, der Herr der Stärke, ihm vergeben,
durch das Verdienst der drei, die in der Höhle liegen, und durch das Verdienst des Gerechten
Josef, des Traumdeuters, und durch das Verdienst unseres Herrn Moses und seiner Mission
und das seines Bruders Aaron und seiner Priesterschaft, Amen, Amen. Und die Vervollständigung wurde abgeschlossen
Donnerstagnacht, am 6. des Monats Raǧab, das ist der 12. (samaritanische Monat), der Jahresschluß
des Jahres [1303] der Herrschaft der Ismaeliten, das ist (das Jahr)
3523 der Ansiedlung der Israeliten
im Heiligen Land. Ich will YHWH danken. Und diese Tora (wurde repariert)
auf meinen Namen und auf den Namen meines Herrn, Schmuck meines Hauptes, meines Anführers und Bruders,
des verehrten Yūsəf, möge YHWH ihm reichlich Erbarmen und Gutes gewähren.
Und sie gehört zur Gesamtheit unseres Besitzanteils, das wir von den Schriften genommen haben,
unserem Erbe von unseren Vorfahren , deren Andenken oben erwähnt wird, nach
dem Losverfahren, das wir durchgeführt haben – wir und die Söhne unserer verstorbenen, verehrten Onkel,
und diese sind der gute Alte, der Anführer Ab Sikkuwwa und sein Bruder, der gute Alte,
der Älteste Ifrəm, Söhne des verehrten Mannes, des guten Alten,
des Ehrwürdigen, des Anführers, des Lesers, des Beters, des Denkers, des Schreibers,
des Wohltäters, dem vergeben werden möge, Šalma, Sohn meines Vorfahren, des Ältesten
Ab Sikkuwwa ban ʿĀbəd Ᾱnūna, deren Andenken oben erwähnt ist, möge das Erbarmen
YHWHs sich ihnen mehren, Amen, Amen. Dies wurde gefertigt
in den Tagen dessen, der uns ein Fels und ein Anführer ist, der
unsere Seelen regiert, des Schmucks unserer Häupter, meines verehrten Vaters, des Gütigen
Yē'ṣāq, dessen Andenken oben erwähnt wurde, Gott möge
uns sein Leben bewahren, ihm Erbarmen schenken und ein gutes Ende geben,
und am Ende (der Tage) möge seine Wohnstatt im Garten Eden sein. Amen, Amen, Amen.

Und der Friede YHWHs sei mit dem gerechten, vollkommenen, reinen,
getreuen Propheten Mose, Sohn des Amram, dem Mann Gottes.

Sprache

Samaritanisch

Skript

Samaritanisches Hebräisch

Link zur Handschrift

[US-MSUL] East Lansing, Michigan State University Library, Chamberlain-Warren Collection 2484: Samaritanischer Pentateuch

Bemerkung

Die Segensformel zu Beginn des Textes ist in Majuskeln geschrieben, der Rest des Textes in Kursive.

שכוני מערתה – „die in der Höhle liegen“. Dieses Epitheton, das offensichtlich für Abraham, Isaak und Jakob steht, die an anderen Stellen auch als השלשה bezeichnet werden (siehe die Anmerkung zum Kolophon am Ende von Deuteronomium in Ms. Rom, BVA, Barb.or. 1, fol. 264v), ist auch in ähnlichen Formulierungen in der samaritanischen Liturgie belegt: בשלשה האבות השכונים במערה – „mit den drei Vätern, die in der Höhle liegen“ – (COWLEY, SL, S. 552) und חילה דזכר ברית עם השלשה אבות דבמערה שכוני – „der Mächtige, der seines Bundes mit den drei Vätern gedachte, die in der Höhle liegen“ – (COWLEY, SL, S. 303). Es beruht auf der biblischen Erzählung, nach der die drei Erzväter (wie auch Sara, Rachel und Lea) in der Höhle Machpela östlich von Mamre beerdigt wurden; siehe Gen 25,8–10; 49,29–32. Als realer Ort für diese Höhle werden in der samaritanischen Tradition dabei sowohl der Berg Garizim als auch – wie in der jüdischen Tradition – Hebron genannt; siehe MACDONALD, The Theology of the Samaritans, S. 329; vgl. auch BEN-ZVI, ספר השומרונים (1970), S. 86, wo Hebron als samaritanischer Pilgerort erwähnt wird.

1303 H. – Die im hebräischen Text angegebene Jahreszahl 1103 wurde durch ein Waw als Interlinearglosse korrigiert, das als Konjunktion verstanden werden muß und daher nichts an der Zahl 1103 ändert. Eine arabische Randglosse rechts neben der Zeile, möglicherweise vom Schreiber selbst, gibt jedoch die Jahreszahl hiǧri mit 1303 an. Diese Jahreszahl paßt sowohl zu den Wirkungsdaten einiger der im Text erwähnten Personen, die auch in anderen datierten Texten erwähnt sind, als auch zum Duktus und Erscheinungsbild des Kolophons und wird deshalb als die gültige angesehen; in der Übersetzung wurde entsprechend emendiert. Vermutlich hatte der Schreiber versehentlich nur ein Gimel geschrieben, seinen Fehler bemerkt und versucht, diesen zu verbessern, dabei aber nur die zum Hunderter gehörige Konjuktion ergänzt und das wesentliche Gimel wiederum vergessen.

ומצנפת ראשי – „Schmuck meines Hauptes“. Mit dem Wort מצנפת wird im Pentateuch die turbanähnliche Kopfbedeckung des Hohenpriesters bezeichnet. In der Verbindung mit ראש wird ein Ehrentitel gebildet, der auch in der Liturgie belegt ist; siehe z. B. COWLEY, SL I, S. 109, 120. Vgl. auch die jeweiligen Kolophone der Restauratoren in Ms. London, BL, Or. 7562, fol. 198v, und Ms. Nablus, Synagoge, 10, fol. 144r.
סהב{י}נאנו – „unsere Vorfahren“. Wörtlich: „unsere Alten“; gemeint sind die Vorfahren, die bei der Namensnennung des Rekonstrukteurs aufgeführt wurden.

המתקדם זכרונם – „deren Andenken oben erwähnt wird“. Zu dieser Verwendung des Verbs קד"ם im Etpaʾal in der dem Arabischen entlehnten Bedeutung „vorhergehen, voranstehen“ siehe FLORENTIN, LSH, S. 148; TAL, DSA, S. 754.

סהבי – „meines Vorfahren“. Wie zwei Zeilen zuvor wird der Ehrentitel סהבה, der hier in der Regel als „der Alte“ übersetzt wird, mit einem Pronominalsuffix versehen und damit spezifiziert. Der damit bezeichnete Ab Sikkuwwa ban ʿĀbəd Ᾱnūna ist der jüngste gemeinsame Vorfahre des Schreibers und seines Bruder einerseits und ihrer Großcousins andererseits.

איש האלהים – „Mann Gottes“. Dieses Epitheton für Mose ist bereits biblisch; siehe Dtn 33,1: וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו – „Und das ist der Segen, mit dem Mose, der Mann Gottes, die Israeliten segnete, bevor er starb.“